פוליגרף והחוק בישראל: קבילות בבית משפט וזכויות הנבדק

הכלל הבסיסי: לא כופים בדיקה

בכל התחומים שבהם הנושא עולה, העיקרון זהה: בדיקת פוליגרף פוגעת בפרטיות ובכבוד האדם, ולכן היא נעשית בהסכמה. זו נקודת המוצא גם בבתי המשפט וגם בעבודה.

בהליך פלילי

בהליך פלילי תוצאות פוליגרף אינן קבילות כראיה, ולא ניתן לבסס עליהן הרשעה, בגלל ספקות לגבי מהימנותן המדעית. לפי המקורות, גם סירוב של חשוד או נאשם לעבור בדיקה אינו יכול לשמש ראיה נגדו.

יש חריג מוגבל: בדיון בשחרור ממעצר, נאשם עשוי להסתמך על תוצאות בדיקה כדי לתמוך בבקשתו.

המשטרה עצמה משתמשת בבדיקות פוליגרף בהקשרים שונים, ובעיקר ככלי חקירתי או לצורך בדיקות עובדים בתפקידים בכירים. אבל תוצאה כזו אינה ראיה בבית משפט.

בהליך אזרחי

בהליך אזרחי הדברים שונים. אם כל הצדדים הסכימו במפורש לעבור בדיקה ולהגיש את תוצאותיה כראיה, בית המשפט עשוי לקבל אותן. שני התנאים נפרדים: הסכמה לבדיקה אינה הסכמה להגשת התוצאה.

• גם עם הסכמה, לבית המשפט נשאר שיקול דעת אם לקבל את התוצאות.
• הסכמה מותנית או כזו שניתנה כחלק ממשא ומתן אינה מספיקה.
• הבודק והמכון בדרך כלל מעידים כמומחים, וניתן לחקור אותם בחקירה נגדית.
• צדדים יכולים אף להסכים שהמחלוקת תוכרע על פי הבדיקה בלבד, ובית המשפט רשאי לאשר הסכמה כזו.

בעבודה

אין בישראל חוק ייעודי לבדיקות פוליגרף בעבודה. הצעות חוק שנועדו לאסור אותן הוגשו בעבר, והכללים התגבשו בפסיקה: אין לכפות בדיקה, נדרשת הסכמה אמיתית, ותוצאה שלילית לבדה אינה הוכחה לעבירה. הפרטים, כולל מה קורה אם מסרבים ומה אפשר לדרוש, מופיעים במדריך פוליגרף בעבודה ובראיון עבודה.

מבקר המדינה סקר בעבר את השימוש בפוליגרף בבדיקות לתפקידים רגישים בגופי ביטחון, וקבע שימוש מצומצם באוכלוסייה קטנה, כאחד הכלים בתהליך ולא ככלי יחיד. פרטים נוספים במדריך פוליגרף בצה״ל ובסיווג ביטחוני, ובמדריך על סוגי בדיקות פוליגרף.

כשהתוצאה פגעה בכם

אם נפגעתם מתוצאה, למשל לא התקבלתם, פוטרתם או נשללו מכם זכויות, אל תתווכחו בשיחה ואל תחתמו על מה שאינו מדויק. כתבו את מה שקרה, בקשו עותק של המסמכים, והתייעצו עם עורך דין. ראו גם את המדריך על מה עושים אחרי תוצאה שלילית.

שאלות נפוצות

להמשך קריאה