סודיות מוחלטת מובטחת • ייעוץ פרטי 1-על-1
יש לך בדיקה ב-48 השעות הקרובות? תדרוך חירום דחוף
Axeligenceייעוץ והכנה 1-על-1 לפוליגרף וזכויות נבדקים
ביתשירותי הכנהספרייהאודותתיאום ייעוץ

האם פוליגרף אמין? מה אומר המחקר ומה פירוש הטענות על אחוזי דיוק

בקצרה

פוליגרף אינו מכשיר שמזהה שקרים אלא מתעד תגובות גוף, ולכן הוא אינו מדויק במאה אחוז. הסקירה המקיפה של האקדמיה הלאומית למדעים בארה״ב מצאה שהבדיקה מבדילה בין אמת לשקר ברמה גבוהה בהרבה מניחוש אבל רחוקה מלהיות מושלמת, ושבבדיקות סינון, שבהן רוב הנבדקים ישרים, הדיוק כמעט בוודאות נמוך יותר. אחוזי דיוק שמצוטטים בפרסומים, 90% ויותר, לא מייצגים בהכרח תנאי אמת.

במדריך הזה
  1. מה הפוליגרף בעצם מודד
  2. מה מצאה הסקירה
  3. למה בבדיקות סינון קל לסמן ישרים בטעות
  4. מה לגבי אחוזי הדיוק שמצוטטים
  5. איך כדאי להתייחס לתוצאה
  6. שאלות נפוצות
  7. מקורות

מה הפוליגרף בעצם מודד

אין אות פיזי שמאפיין רק שקר. הפוליגרף מתעד עוררות כללית של הגוף: נשימה, דופק ולחץ דם, והזעה בעור. אותן תגובות יכולות לנבוע מפחד להיתפס, מפחד לא להיות מאמינים, מבושה, מכעס או מהפתעה.

האקדמיה הלאומית למדעים בארה״ב סקרה את המחקר ומצאה שהמצבים שהבדיקה מסתמכת עליהם, כמו פחד מלהיחשב מטעה, עלולים להתעורר גם אצל אנשים ישרים, ושהשיטה "רגישה מטבעה לייצר תוצאות שגויות". על כך ביתר פירוט במדריך על חרדה ופוליגרף.

מה מצאה הסקירה

  • מעל ניחוש, רחוק ממושלם. הבדיקה מבדילה בין אמת לשקר ברמה "גבוהה בהרבה מניחוש אקראי, אבל רחוקה מלהיות מושלמת".
  • בסינון הדיוק נמוך יותר. בבדיקות סינון, הדיוק כמעט בוודאות נמוך יותר מאשר בבדיקות על אירוע מסוים.
  • ציוד טוב יותר לא פותר. החולשה אינה בחיישנים: מקליט מושלם עדיין לוכד תגובה שפחד יכול לעורר באותה קלות כמו שקר.

בעקבות כך, בשנת 2002 פרסמה האקדמיה הלאומית למדעים בארה״ב הודעה שלפיה בדיקות פוליגרף פגומות מדי לשימוש בסינון ביטחוני.

למה בבדיקות סינון קל לסמן ישרים בטעות

כשבודקים הרבה אנשים, ורובם ישרים, גם בדיקה טובה מסמנת מספר גדול של אנשים כנים. הדוגמה הבאה היא המחשה חשבונית בלבד, ולא נתוני אמת.

זה בדיוק מה שהאקדמיה הלאומית למדעים בארה״ב ציינה: במבדקי סינון, בדיקה רגישה מספיק כדי לתפוס את רוב המפרים תסמן בטעות גם הרבה אנשים כנים.

מה לגבי אחוזי הדיוק שמצוטטים

בפרסומים בישראל מצטטים טווחים רחבים. מקור אחד מעריך את הדיוק בין כ-70% לכ-95% ומציין שזו אינה שיטה מדעית חפה מטעויות. מקור אחר מציין שיש הטוענים לדיוק של מעל 90%, ויש הטוענים שהוא נמוך מ-80% בתנאים אמיתיים.

טווחים כאלה תלויים בסוג הבדיקה, באוכלוסייה ובדרך שמגדירים הצלחה. כשרואים מספר בודד, כדאי לשאול: איפה נבדק, על מי, ומי מימן. אין מספר אחד מוסכם.

איך כדאי להתייחס לתוצאה

  • כחוות דעת לא מושלמת. לא כהכרעה, ובוודאי לא כעובדה על מה שעשיתם.
  • ביחד עם מידע אחר. ראיונות, בדיקות רקע ונתונים נוספים אמורים לשמש לצידה.
  • עם הקשר. חרדה, תרופות, שינה ושאלות לא ברורות משפיעים. ראו את המדריכים על משמעות התוצאות ועל תרופות ומצבים רפואיים.

אם קיבלתם תוצאה שנראית לכם לא הוגנת, ראו מה עושים אחרי תוצאה שלילית.

שאלות נפוצות

האם פוליגרף מזהה שקרים?
לא. הוא מתעד תגובות פיזיולוגיות כמו דופק, נשימה והזעה, שעשויות לנבוע גם מפחד, מבושה או מהפתעה. הבודק מפרש אותן, והפרשנות היא חוות דעת.
למה כל כך שונים אחוזי הדיוק שמצוטטים?
כי הם תלויים בתנאים: סוג הבדיקה, אוכלוסייה, חומרה של התיק ואיך מגדירים הצלחה. סקירות של מכונים מצטטות טווחים רחבים, בין כ-70% ל-95%, ואחרים טוענים לפחות מ-80% בתנאים אמיתיים. אין מספר אחד מוסכם.
מה ההבדל בין בדיקת סינון לבדיקה על אירוע מסוים?
בבדיקת סינון בוחנים אנשים ללא חשד קונקרטי, ורובם ישרים. לפי האקדמיה הלאומית למדעים בארה״ב, שם הדיוק כמעט בוודאות נמוך יותר, והסיכון לסימון שגוי של אנשים כנים גבוה.
האם אפשר לסמוך על תוצאה שלילית?
כדאי לראות בה חוות דעת לא מושלמת. כדאי לבדוק מה נבדק, באילו תנאים ואם יש גורמים כמו תרופות או חרדה שהשפיעו.
האם זה אומר שפוליגרף חסר ערך?
לא. הוא בעל ערך מסוים ככלי עזר, וגם הרתעה והודאות. אבל התוצאה צריכה להישקל יחד עם מידע אחר ולא להיות הכרעה בפני עצמה.

מקורות

רוצים להגיע לבדיקה רגועים ומוכנים?

בפגישה פרטית 1-על-1 עוברים על הבדיקה שלכם, מבינים מה צפוי ובונים תוכנית להתמודדות עם הלחץ, בכנות ובלי טריקים.

להמשך קריאה